'אמא, כואבת לי הבטן'
מניחה שהורים רבים שומעים וישמעו את התלונה הזו בתקופה הקרובה.
הסגר, הבידודים, הקורונה וכל מה שנלווה אליה מעוררים הרבה פחד ואי וודאות, ואלה נוטים להצטבר אי שם בתוך הבטן.
לפני שאציע כאן טיפ קטן ל'עזרה ראשונה' באירועים האלה, חשוב לי לומר שגם אם ברור לנו במאה אחוז שהבטן כואבת על רקע רגשי, אין בכך כדי להפחית מעוצמת הכאב או מהחשיבות שלו.
לצערי החברה אוהבת להדגיש לנו ש'הכל בראש' ולייחס לילדים קטנים איכויות של מניפולציה ששמורות למנהיגים פוליטיים שלא אנקוב בשמם. אבל האמת היא, שכאב שמקורו ברגש הוא עדיין כאב, וככל שנקבל אותו ונתייחס אליו כך גם נאפשר לו להשתחרר. ואם תשאלו אותי, המקור למרבית המכאובים שלנו, בכל גיל, הוא רגשי, והכותרת הפיזילוגית – רפואית של מחלותינו, מרשימה ככל שתהיה, תופסת רק חלק ממהותו האמיתית של הכאב והסבל.
אז כמו שהבטחתי, משהו קטן שיכול לעזור לילדים עם כאב בטן, או ראש, או אפילו אחרי שקיבלו מכה, ואנחנו עושים אצלנו בבית לא מעט, הוא 'לקחת את הכאב'.
מה עושים בפועל?
מניחים יד אוהבת על האזור הכואב ואומרים לילד/ה: "אני עכשיו מעבירה את הכאב אלי". עוצמים את העיניים, ומרגישים איך אנחנו שואבים את הכאב מהבטן שלה/ו אלינו. אפשר גם להגיד 'הנה, אני מרגישה אותו! וואו ממש כואב!' ולתאר את הכאב בעוד כמה מילים. למשל 'זה דוקר!' או 'זה שורף!'. אחרי כמה רגעים, לאפשר לעצמנו גם לשחרר את הכאב הזה, להרגיש אותו זורם מאיתנו הלאה, שלא יישאר איתנו חלילה ונקבל אמא עם כאב בטן במקום 😕
חשוב לי להדגיש: זו לא הצגה!
ב'לקיחת הכאב' אנחנו מנכיחים את הכאב של הילד/ה ומתייחסים אליו. במקביל אנחנו גם מחזקים את הקשר האנרגטי העמוק שקיים בינינו לבין הילדים שלנו, וגם לוקחים אחריות על המכאובים שלהם. אני משתמשת בזה בפועל גם בקליניקה שלי לעתים, כשאני מטפלת בדיקור בהורה ובילד/ה יחד, למען הילד/ה. יש בכך עוצמה וכוח ריפוי רב.
נכון, זה לא תמיד יעבוד. אבל יהיו מקרים שכן, ולא תדעו אם לא תנסו 😉
בברכת גמר חתימה טובה,
אורלי
